משנה: חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה שְׁתֵּי רוּחוֹת וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו מוּתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם מוּתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא אֲסוּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת וכו'. כלומר דר' יוסי לאיסור קאמר הואיל ואסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת דלא אמרי' שבת שהותרה מקצתה הותרה כולה אלא היכא דאיתנהו למחיצות וכגון לעיל בהלכה ב' גבי קצר גדולה שנפרצה לקטנה וכו' דאמרי' דוקא שנפרצה מבעוד יום אבל אם נפרצה בשבת אף הקטנ' מותרת בשעירב' לעצמה דהאיכא מחיצותיה ואין זה אלא כדיורין הבאין בשבת שדיורי גדולה באין להוסיף עליה ולא אסרי מכיון שהותרה למקצת שבת וכן כותל שבין ב' חצירות וכל אחת עירבה לעצמה ונפל הכותל בשבת דקיי''ל אלו מטלטלין עד עיקר המחיצה ואלו מטלטלין עד עיקר המחיצה שהואיל והותרה למקצת שבת הותרה כולה ואע''פ שנתוספו הדיורין שהדיורין הבאין בשבת אינן אוסרין וכן כל כיוצא בזה אבל הכא מכיון דליתנהו למחיצות שלהן שהרי נפרצה לא אמרינן שבת שהותרה מקצתו הותרה כולה והכי סבירא ליה לר' יוסי וקיי''ל כוותיה:
וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו. שלו בכל אלו לר' יהודה מותרין הן באותו שבת הואיל ונפרצו היום והותר למקצת השבת ואסורין לעתיד לבא:
מתני' חצר שנפרצה מב' רוחותי'. ואפי' נפרצה לכרמלית והמסקנא בגמ' שנפרצה בקרן זוית והיינו שתופסת מב' רוחותיה ובכה''ג אפי' אין הפרצה אלא עד עשר אמות הויא פירצה ואע''פ שכל פירצה שהיא עד עשר ועשר בכלל הויא כפתח הכא פירצה היא משום דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:
וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו. הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית וכגון שהתקרה שעל גביו ג''כ נפרץ באלכסון עם המחיצות בקרן זוית דבכה''ג לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם:
הלכה: פיס'. רִבִּי זְרִיקָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר נּוּן בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. לֹא אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר אֶלָּה מִמְּקוֹם מְחִיצוֹת בְּשֶׁנִּיטְלוּ רָאשֵׁי זָוִיּוֹת מִיכָּן וּמִיכָּן. 57b וּבִלְבַד בְּאַרְבָּעָה. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי אִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרֵי. אָסוּר שֶׁלֹּא מִמְּקוֹם מְחִיצוֹת. אֲבָל מִמְּקוֹם מְחִיצוֹת אֲפִילוּ רַבָּנִן מוֹדוּ. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן. זִימְנִין סַגִּין פָּֽשְׁטִית עִם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן וְלֹא שָֽׁמְעִית מִינֵּיהּ דָּא מִילְּתָא. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְלֵית בַּר נַשׁ הֲוֵי שְׁמַע מִילָּה דְלֵית חַבְרֵיהּ שְׁמִיעַ לֵיהּ. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁנִיטְלוּ רָאשֵׁי זָוִיּוֹת מִיכָּן וּמִיכָּן. וּבִלְבַד בְּשָׁווֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוסי בר' בון. דאכתי קשיא הדא היא אכסדרה שפתוחה היא אילו אכסדרה שמא אינה מותרת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בית נמי נימא פי תקרה וקשיא על הדא דשמואל:
נפרץ כל אותו הרוח. מאי באמצע אסור דקאמר שנפרץ כל אותו הרוח שבאמצע הבית:
א''ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. אם לא כך קיבל שמואל בהלכה קשיא דאמאי לא אמרי' ביה פי תקרה:
שמואל אמר אסור. אפילו נפרץ באמצע והפירצה יותר מעשר ולקמיה פריך עליה:
נפרץ מן האמצע מותר. אבית דמתני' קאי שאם נפרץ מאמצע מותר דהרי הבית מקירה הוא ואפי' ביותר מעשר אמרי' ביה פי תקרה יורד וסותם אלא הב''ע שנפרץ בקרן זוית והיינו דקתני משתי רוחותיו שהפרצה תופס' משתי רוחותיו ונפרץ ג''כ התקרה בקרן זוית דבכה''ג לא אמרינן פי תקרה:
ר' שמואל בשם ר''ז במחלוקת. דהתם תליא מילתא דפליגא תנאי ולחד ס''ל דבפס אחד סגי ובלבד שיהא הפס רחב ד' א''כ למ''ד תמן בפס אחד הכא נמי בפס אחד שיהא רוחב ארבעה ולדידיה איכא למימר דהוה מצי למיתני מרוח אחת ולא נשתייר רחב ארבעה ולמ''ד התם בשני פסין ומשהו מכאן ומכאן הכא נמי בשני פסין של כל שהו סגי ומכיון דמיהת בפלוגת' תליא מילתא להכי לא קתני מרוח אחת:
ולא רבי הוא דרבי אמר וכו'. כצ''ל דרבי ס''ל הכי גבי חצר בפ''ק בהל' א' וכפי הגי' בברייתא שהבאתי שם כלומר דמשני דליכא למיתני מרות אחת אליבא דר' דסתם לן מתני' דאיהו ס''ל דחצר שנפרצה במלואה ניתרת בשני פסין א' מכאן וא' מכאן ומסקינן התם דלמ''ד בשני פסין בכל שהוא מכאן ובכל שהוא מכאן סגי ומכיון שכן לא פסיקא ליה למיתני מרוח אחת דע''כ צריך שיהא פרוצה כל הרוח ולא נשתייר אפי' כל שהוא מכאן ומכאן והאי מילתא דלא שכיחא היא הלכך נקט מילתא דפסיקא שנפרצה משתי רוחותיה:
גמ' ולמה לי משתי רוחותיה. דהיכי דמי אי בעשר פיתחא הויא ואי ביותר מעשר א''כ אפי' ברוח אחת נמי פירצה הוא:
גמ' ר' זריקא וכו' לא אמר ר''א. להתחייב עליה אלא ממקום מחיצות אבל שאר החצר מודה דככרמלי' הוא כדפרישית במתניתין:
בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן. כלומר כשנפרצה המחיצה ולא נשתיירו בה הזויות מכאן ומכאן שאם נשתיירו בה זויות מודה ר''א דלא הויא מקום המחיצה כר''ה:
ובלבד בארבעה. ודוקא אם יש בהנשאר בזויות ארבעה טפחים שהוא מקום חשוב בהא הוא דאמרינן דבעי' שניטלו גם ראשי זויות אבל אם לא נשתיירו מקום ארבעה הוי כניטלו:
ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין. דלא כר' זריקא אלא דר''א ס''ל אסור אפי' שלא ממקום מחיצות דכולה כר''ה חשיבא אבל ממקום מחיצות אפי' רבנן מודו דהוי כרה''ר:
זמנין סגין פשטית. ההלכה עם רבי יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא דר''א ורבנן במקום מחיצות הוא דפליגי כדקאמר ר' יעקב בר בון בשם ר' חנינה:
א''ל. ההיא מרבנן שדיבר ר' זריקא עמו ומאי קא מתמהת וכי לית בר נש דהוא שמע מילה דלית חבריה. שמיע ליה אם אתה לא שמעית מיניה דא מילתא אחרים שמעו ממנו:
רב ירמי' בשם רב. נמי קאמר דבשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן מיירי ובלבד בשוה כלומר שלא יהא ראש זויות אחד ניטל מעט פחות מהשני. א''נ דרב ירמיה שמע כך מרב דאמר ובלבד בשוה ופי' דכך כוונתו דבשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן קאמר שתהא כל הפרצה בשוה ושלא נשתיירו ראשי הזויות מכאן ומכאן:
הלכה: פיס'. וְלָמָּה לִי מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ. אֲפִילוּ מֵרוּחַ אַחַת. וְלֹא רַב הוּא. דְּרַב אָמַר. חָצֵר נִיתֶּרֶת בִּשְׁנֵי פַסִּין. רִבִּי שְׁמוּאֶל בְשֵׁם רִבִּי זֵירָא. בְּמַחֲלוֹקֶת. מָאן דָּמַר תַּמָּן בְּפַס אֶחָד וָכָא בְפַם אֶחָד. מָאן דָּמַר תַּמָּן בִּשְׁנֵי פַסין וָכָא בִשְׁנֵי פַסין. נִפְרָץ מִן הָאֶמְצָע מוּתָּר. שְׁמוּאֵל אָמַר. אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִין לֵית הָדָא אוּלְפַּן דִּשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא. נִפְרָץ כָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא הִיא אֶכְּסֶדְרָה. אִילּוּ אֶכְּסֶדְרָה. שֶׁמָּה אֵינָהּ מוּתֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוסי בר' בון. דאכתי קשיא הדא היא אכסדרה שפתוחה היא אילו אכסדרה שמא אינה מותרת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בית נמי נימא פי תקרה וקשיא על הדא דשמואל:
נפרץ כל אותו הרוח. מאי באמצע אסור דקאמר שנפרץ כל אותו הרוח שבאמצע הבית:
א''ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. אם לא כך קיבל שמואל בהלכה קשיא דאמאי לא אמרי' ביה פי תקרה:
שמואל אמר אסור. אפילו נפרץ באמצע והפירצה יותר מעשר ולקמיה פריך עליה:
נפרץ מן האמצע מותר. אבית דמתני' קאי שאם נפרץ מאמצע מותר דהרי הבית מקירה הוא ואפי' ביותר מעשר אמרי' ביה פי תקרה יורד וסותם אלא הב''ע שנפרץ בקרן זוית והיינו דקתני משתי רוחותיו שהפרצה תופס' משתי רוחותיו ונפרץ ג''כ התקרה בקרן זוית דבכה''ג לא אמרינן פי תקרה:
ר' שמואל בשם ר''ז במחלוקת. דהתם תליא מילתא דפליגא תנאי ולחד ס''ל דבפס אחד סגי ובלבד שיהא הפס רחב ד' א''כ למ''ד תמן בפס אחד הכא נמי בפס אחד שיהא רוחב ארבעה ולדידיה איכא למימר דהוה מצי למיתני מרוח אחת ולא נשתייר רחב ארבעה ולמ''ד התם בשני פסין ומשהו מכאן ומכאן הכא נמי בשני פסין של כל שהו סגי ומכיון דמיהת בפלוגת' תליא מילתא להכי לא קתני מרוח אחת:
ולא רבי הוא דרבי אמר וכו'. כצ''ל דרבי ס''ל הכי גבי חצר בפ''ק בהל' א' וכפי הגי' בברייתא שהבאתי שם כלומר דמשני דליכא למיתני מרות אחת אליבא דר' דסתם לן מתני' דאיהו ס''ל דחצר שנפרצה במלואה ניתרת בשני פסין א' מכאן וא' מכאן ומסקינן התם דלמ''ד בשני פסין בכל שהוא מכאן ובכל שהוא מכאן סגי ומכיון שכן לא פסיקא ליה למיתני מרוח אחת דע''כ צריך שיהא פרוצה כל הרוח ולא נשתייר אפי' כל שהוא מכאן ומכאן והאי מילתא דלא שכיחא היא הלכך נקט מילתא דפסיקא שנפרצה משתי רוחותיה:
גמ' ולמה לי משתי רוחותיה. דהיכי דמי אי בעשר פיתחא הויא ואי ביותר מעשר א''כ אפי' ברוח אחת נמי פירצה הוא:
גמ' ר' זריקא וכו' לא אמר ר''א. להתחייב עליה אלא ממקום מחיצות אבל שאר החצר מודה דככרמלי' הוא כדפרישית במתניתין:
בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן. כלומר כשנפרצה המחיצה ולא נשתיירו בה הזויות מכאן ומכאן שאם נשתיירו בה זויות מודה ר''א דלא הויא מקום המחיצה כר''ה:
ובלבד בארבעה. ודוקא אם יש בהנשאר בזויות ארבעה טפחים שהוא מקום חשוב בהא הוא דאמרינן דבעי' שניטלו גם ראשי זויות אבל אם לא נשתיירו מקום ארבעה הוי כניטלו:
ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין. דלא כר' זריקא אלא דר''א ס''ל אסור אפי' שלא ממקום מחיצות דכולה כר''ה חשיבא אבל ממקום מחיצות אפי' רבנן מודו דהוי כרה''ר:
זמנין סגין פשטית. ההלכה עם רבי יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא דר''א ורבנן במקום מחיצות הוא דפליגי כדקאמר ר' יעקב בר בון בשם ר' חנינה:
א''ל. ההיא מרבנן שדיבר ר' זריקא עמו ומאי קא מתמהת וכי לית בר נש דהוא שמע מילה דלית חבריה. שמיע ליה אם אתה לא שמעית מיניה דא מילתא אחרים שמעו ממנו:
רב ירמי' בשם רב. נמי קאמר דבשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן מיירי ובלבד בשוה כלומר שלא יהא ראש זויות אחד ניטל מעט פחות מהשני. א''נ דרב ירמיה שמע כך מרב דאמר ובלבד בשוה ופי' דכך כוונתו דבשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן קאמר שתהא כל הפרצה בשוה ושלא נשתיירו ראשי הזויות מכאן ומכאן:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא בְחָצֵר וּבְמָבוֹי. אֲבָל בַּבַּיִת כְּגֶשֶׁר הוּא.
הלכה: פיס'. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מְקוּרֶה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. וְלֹא מִן הַמִּדְבָּר לָמַדְתָּ. וּמִדְבָּר מְקוּרֶה הָיָה. מַתְנִיתִין לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. לֹא אָמַר אֶלָּא וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הָא חַייָב חַטָּאת אֵין כָּאן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' רב הונא אמר אין רה''ר מקורה. רה''ר שהוא מקורה אינו רה''ר והמעביר בו ד' אמות פטור:
ולא מן המדבר למדת. בתמיה שהרי בכל דיני שבת ממשכן ילפינן וכמו שהיה אז במדבר:
והרי מדבר מקורה היה. כלומר שהרי מצינו להעגלות של הקרשים שהיו מקורות ותחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים הוה אלמא ר''ה מקורה הוי רה''ר:
מתניתא לא אמרה כן. כר''ש בר כרסנה דהא קתני וכן גשרים המפולשין וכו' וחכמים אוסרין לא אומר אלא וחכמים אוסרין הא חיוב חטאת אין כאן הואיל ומיהת מקורה היא ולדידך וחכמים מחייבין מיבעי ליה למיתני:
משנה: הַבּוֹנֶה עֲלִיָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מְעָֽרְבִין בְּמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הבונה עליה על גבי שני בתים. והן בשני צידי ר''ה זו כנגד זו:
וכן גשרים המפולשין. לר''ה ויש להן שתי מחיצות בשני הצדדים מלמטה:
מטלטלין תחתיהן בשבת. דקסבר ר' יהודה אפי' מפולשין לר''ה אמרינן פי תקרה יורד וסותם:
וחכמים אוסרין. דהואיל ומפולשין לר''ה לא אמרינן פי תקרה:
ועוד אמר ר' יהודה. שאפילו בגוונא דלא שייכא פי תקרה כמו במבוי מפולש שהרי אין לו תקרה אפ''ה מערבין דקסבר שתי מחיצות מדאורייתא הוי רשות היחיד ומדרבנן מערבין בו:
וחכמים אוסרין. והלכה כחכמים:
עַם הָאָרֶץ. דְּתַנֵּי. עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְמַנֶּה לִהְיוֹת חָבֵר. וְהָיוּ לוֹ טְהוֹרוֹת וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁנַּעֲשׂוּ בְטַהֲרָה. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמוֹ. טְהוֹרוֹת לוֹ וּטְמֵאוֹת לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ בֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרוֹת לוֹ טְהוֹרוֹת לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵיאוֹת לָאֲחֵרִים. טְמֵאוֹת לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. טְמֵאוֹת בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
גֵּר. דְּתַנֵּי. גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָיוּ לוֹ יֵינוֹת. וְאָמַר. בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְנַסֶּךְ מֵהֶן. בִּזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב עַצְמָן. טְהוֹרִים לוֹ וּטְמֵאִים לָאֲחֵרִים. עַל גַּב אֲחֵרִים. טְמֵאִין בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אִם טְהוֹרִין לוֹ. יְהוּ טְהוֹרִין לָאֲחֵרִים. אִם טְמֵאִין לָאֲחֵרִים. טְמֵאִים לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְחוֹמָרִין. טְמֵאִים בֵּין לוֹ וּבֵין לָאֲחֵרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גר דתני. בתוספתא דע''ז:
ברי לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן. שהיה משמרן בשביל עצמו טהורין לו שלעצמו הוא נאמן מפני שהיה בדעתו להתגייר ומסתמא היה משמרן אבל אינו נאמן לאחרים ואם עשאן על גב אחרים אף לעצמו אינו נאמן:
רע''א אם טהורין לו וכו'. ומפרש ר' יוחנן דלחומרא קאמר ואינו נאמן בין לו ובין לאחרים. וכן בעם הארץ שאינו נאמן על הטהרות ונתמנה להיות חבר שקבל עליו דברי חברות והיו לו טהרות מקודם ואמר ברי לי וכו' ומפרש ר' יוחנן דג''כ לחומרא קאמר ואינו נאמן לא לו ולא לאחרים:
מָבוֹי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלָה קוֹרָתוֹ כו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֲסוּרִין בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מבוי דתנינן תמן וכו'. היינו במתני' דידן ומפרש ר' יוחנן לחומרין וכו':
קֵרוּייָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן קֵרוּיָה שֶׁהִטְבִּילָהּ בְּמַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְקַדֵּשׁ וכו'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חוֹמָרִין. אֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ לֹא בַתְּחִילָּה וְלֹא בַסּוֹף.
Pnei Moshe (non traduit)
מקדשין בה. ולדיוקא אצטריך וכלומר דוקא לקדש בה ואח''כ אוספין את המי חטאת בתוך כלי אחר אבל אין אוספין את המי חטאת לתוכה מפני שהמים שהוטבלה בהן נבלעים בתוכה ויוצאין ומתערבין במי חטאת ופוסלין אותה שאותן המים נפסלו במלאכה ואם נטמאת והטבילוה אין מקדשין בה שהמים הטמאין הנבלעי' בתוכה יצאו ויתערבו במים שמקדשין בתוכה ור' יהושע פליג התם וקאמר אם מקדש הוא בה בתחלה אף בסוף יקדש בה ואם אינו מקדש בה בסוף אף לא בתחלה ומפרש ר' יוחנן אליבא דר' יהושע דלחומרין קאמר שאין מקדשין בה לא בתחלה ולא בסוף:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹשְׁתְּ וְקֲירוּיָה וּמָבוֹי וְגֵר וְעַם הָאָרֶץ. חֳמָרִים. כּוֹשְׁתְּ. דִּתְנָן. הַכּוֹשְׁתְּ וְהַחֶכֶס וְרָאשֵׁי בְשָׂמִים נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אִם נִלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין. וְאִם אֵינָן מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכְלִין. אַף הֵן לֹא יִלָּקְחוּ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר: רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֳמָרִים. מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין וְאֵינָן נִיקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
קרויה דתנינן תמן. בפ''ה דפרה קרויה והיא דלעת יבשה וחלולה ששואבין בה מים שהטבילה במים שהן ראוין לקדש בהן אפר פרה והיא טהורה ומשום מעלה בעלמא שעשו למי חטאת הצריכוה טבילה:
דתנינן. בפ''ג דעוקצין הקושט והחמס הוא הקנמון וראשי בשמים כמו האגוז מוסקטא וכיוצא בו והתיאה והחלתית וכו' כדתני להו התם נלקחים בכסף מעשר וכו' אם נלקחין בכסף מעשר דהוו אוכלין א''כ מטמאין טומאת אוכלין וכו' וא''ר יוחנן דלחומרין אזלינן ומטמאין טומאת אוכלין ואין נלקחין בכסף מעשר:
כושת. היא קושט א' מסממני הקטורת וכך שמו בלע''ז:
אמר ר' יוחנן כושת וכו' חמרים. כל אלו משניות וברייתות הן ותנינן בהו אם לכך היא כן נמי לכך הוא כן ובכולהו חמורים הן דאזלינן בהו לחומרא כדקחשיב ואזיל:
רב ור' יוחנן אמרי. תרוייהו הא דר' יוסי קאמר אם מותרין וכו' כך הוא דעתיה שאסור הוא ביו בשבת זו בין בשבת הבאה וכדפרישית במתני':
אמר ר' יוחנן וכו'. מילתא באנפי נפשיה היא וכלומר דבא ר' יוחנן לפרש הא דלא אשכחן לר''א דס''ל בהלכה דלעיל דחצר שנפרצה לר''ה דין ר''ה יש לה והכא לא קאמר מידי ולפיכך מפרש דלא אמר ר''א לעיל אלא בחצר וכה''ג במבוי שנפרץ לר''ה דחדא טעמא אית להו דהויין צידי ר''ה אבל בית אפי' נפרץ לר''ה כגשר הוא בלשון תמיה וכי הבית כגשר הוא להיות מעבר לרבים ומכיון שכן לא קאמר ר''א הכא במתני' מידי דקחשיב ליה ג''כ בית שנפרץ וכדי שלא תטעה ולומר אליבא דר''א דפליג אף בבית שנפרץ קמ''ל:
רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרֵי. אָסוּר 58a בֵּין בְּשַׁבָּת זוֹ בֵין בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source